בת דוד ואסתר. נולדה ביום ג' באייר תשי"ז (4.5.1957) בחיפה. למד בבית-הספר היסודי ע"ש ח. ארלוזורוב שבקרית-חיים, המשיכה בחטיבת-הביניים בבית-הספר התיכון 'קרית-חיים' וסיימה את לימודיה העל-יסודיים במגמת פקידות בבית-הספר התיכון 'שילה' שבחיפה.

שושי אהבה ספורט מילדותה ובהיותה בת 14 השתתפה בתחרויות הריצה של 'הפועל' - קרית-חיים. אחרי-כן הצטרפה לקבוצת הכדורסל לנשים של 'מכבי' - הר הכרמל ועסקה בשחייה במסגרת 'מכבי' - קרית-ביאליק. היא הגיעה להישגים גבוהים בתחומי- הספורט השונים, זכתה במדליות רבות ובתעודות-הצטיינות. כפי שמעיד אחיה, היתה שושי "נערה עליזה, שופעת חיים ומרץ. היא היתה אהודה על חבריה ועל חברותיה, ובית-ההורים היה מלא תמיד ידידים. היא אהבה את הים ואת השמש, והקיץ היה בשבילה פרק-הזמן הנעים ביותר. היא ניחנה בטוב-לב וברצון לסייע לזולת ולחלוק עם הסובבים אותה את שמחתה ואת כל אשר לה. אם נמצא מי מחבריה בצרה - מיהרה שושי לעזור לו ולפתור את בעיותיו. היא אהבה את החיים ואת הנאותיהם". עם סיום לימודיה בבית-הספר התיכון עבדה שושי בסניפי בל"ל במפרץ-חיפה ובקרית-חיים.

שושי גויסה לצה"ל באוקטובר 1975 והושמה לחיל-המודיעין. לאחר הטירונות ולאחר כמה חודשי שירות בחיל-המודיעין ביקשה לעבור לשרת בחיל-האויר כפקידה, ומבוקשה ניתן לה. היא הועברה לשדה-התעופה 'עציון' בסיני ומילאה שם את תפקידה בנאמנות רבה. קידומה המקצועי היה מהיר והיא עברה בחינות מקצועיות שונות בהצטיינות. גם במסגרת הצבא המשיכה שושי לעסוק בספורט ונמנתה על נבחרת הכדורסל של הבסיס. בהיותה מסורה למשפחתה הקפידה לשמור על קשר הדוק עם בני-המשפחה על-אף ריחוקה מהבית.

ביום ו' באלול תשל"ז (20.8.1977) נפל שושי בעת שירותה. הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאירה אחריה הורים ואח.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "סמל שושי היתה לעזר רב לכל חברי הסגל בבסיס. היא היתה מעורה בחיי החברה של היחידה והתבלטה בשמחת-החיים הרבה שהיתה אצורה בה. הכרנו אותה כידידה נאמנה וכחברה לעת-צרה וכך נזכור אותה תמיד".